העכברים מפלסים את דרכם וממשיכים לרוץ ולרוץ,
לדבריהם מדובר פה במירוץ.
בין עומק הפנים לדעות החוץ,
בין החומר והטפל לכל מה שנחוץ.
ומי המנצח?
ומעבר לגבולות האם זו שמש?
או שמא זה ירח?
הכל ידוע מראש והרשות נתונה,
הכל תלוי באמונה!
סיפרה לבנה הצעיר אמא עכברה.
מפל האור אינו פוסק אף פעם,
רק הרשה לו להכנס
אפילו אם רק למדי פעם.
ואם תדבוק בכך כדרך קבע
תוכל בני,
להתגבר על המזל ואפילו על איתני הטבע.
אל נא חבוש מסיכה התסתיר את האור והאינסוף,
זה בני,
כל מה שאני רוצה שתבין בסוף.
המירוץ בעיצומו, המירוץ ממשיך!
ברגעים בהם קראתי ברך,
אור מוביל הדרך.
מזכיר לא לוותר ולהמשיך!
העכברים עולים אחד על השני,
הקהל טוען שזהו הנזק המשני.
ומי בראש?
ומי יסיים את המירוץ שני?
שוב אותו הנזק המשני.
לאן רצים ולמה?
שאל העכבר הצעיר את מאמא.
ונותר לנו עוד כמה?
שתיקה
אח יא מאמא מאמא.
אולי תספרי לנו העכברים הצעירים,
שיש לפניהם עוד דרך מלאת נהרות וגם הרים
מלאת תהיות והרהורים,
ושלא נדבר על אותם לילות קרים.
זוכר בני היכן עצרנו בפעם הקודמת?
ובאמת רצונך לראות אותי כאן עומדת ונואמת?
המפל ממשיך לנוע ולזרום
הבט אחורנית בני,
מאמין אתה שהגעת עד הלום?
וברגעים בהם מרגיש לך מעט קודר וקר,
בזמנים בהם הטעם הפך מתוק למר,
התקווה תזכיר ללב
את כל שאתה אוהב.
זה אצלך בני,
זה נמצא עמוק בלב.
זכור התקווה לעולם,
גם כשמרגיש לך בני
שזה אתה מול כל העולם.